Moed Katan 19

Kapitel 19

א ההדיוט תופר כדרכו: היכי דמי הדיוט אמרי דבי רבי ינאי כל שאינו יכול להוציא מלא מחט בבת אחת רבי יוסי בר חנינא אמר כל שאינו יכול לכוין אימרא בחפת חלוקו:

1 DER LAIE DARF AUF GEWÖHNLICHE WEISE NÄHEN. Wer heißt Laie? – In der Schule R. Jannajs sagten sie, wer nicht mit einem Male [mehrere Stiche] in der ganzen Länge der Nadel machen kann. R. Jose b. Ḥanina sagte, wer nicht richtig einen Saum am Rande eines Hemdes machen kann.

ב והאומן מכליב: מאי מכליב רבי יוחנן אמר מפסיע רבה בר שמואל אמר שיני כלבתא:

2 DER HANDWERKER NUR IN HUNDEZAHN-STICHEN. Was heißt ‘in Hundezahn-Stichen’? R. Joḥanan erklärte: Im Zickzack. Rabba b. Šemuél erklärte: Gleich den Zähnen eines Hundes.

ג מסרגין את המטות: מאי מסרגין ומאי ממתחין כי אתא רב דימי אמר פליגי בה ר' חייא בר אבא ור' אסי ותרוייהו משמיה דחזקיה ור' יוחנן חד אמר מסרגין שתי וערב וממתחין שתי בלא ערב וחד אמר מסרגין שתי בלא ערב וממתחין שאם היה רפוי ממתחו

3 BETT[GURTE] FLECHTEN. Was heißt ‘flechten’ und was heißt ‘spannen’? – Als R. Dimi kam, sagte er, hierüber streiten R. Hija b. Abba und R. Asi, beide im Namen Ḥizqijas und R. Joḥanans; einer erklärt, ‘flechten’ heiße in der Länge und in der Breite, und ‘spannen’ heiße in der Länge und nicht in der Breite; und einer erklärt, ‘flechten’ heiße in der Länge und nicht in der Breite, und ‘spannen’ heiße sie straff anziehen, wenn sie lose sind. –

ד איני והא תני רב תחליפא בר שאול ושוין שאין מפשילין חבלים לכתחלה בשלמא למאן דאמר מסרגין שתי וערב וממתחין שתי בלא ערב היינו דקתני רב תחליפא בר שאול ושוין שאין מפשילין חבלים לכתחלה

4 Dem ist ja aber nicht so, R. Taḥlipha b. Šaúl lehrte ja, alle stimmen überein, daß man keine Stricke von vornherein flechten dürfe. Einleuchtend ist nun die Lehre des R. Taḥlipha b. Šaúl, alle stimmen überein, daß man keine Stricke von vornherein flechten dürfe, nach demjenigen, welcher sagt, ‘flechten’ heiße in der Länge und in der Breite, und ‘spannen’ heiße in der Länge und nicht in der Breite;

ה אלא למאן דאמר מסרגין שתי בלא ערב ממתחין שאם היה רפוי היה ממתחו השתא שתי וערב אמרת לא חבלים לכתחלה מיבעיא קשיא

5 wozu aber ist diese Lehre nach demjenigen nötig, welcher erklärt, ‘flechten’ heiße in der Länge und nicht in der Breite, und ‘spannen’ heiße, sie straff anziehen, wenn sie lose sind: wenn schon in der Länge und in der Breite verboten ist, um wieviel mehr Stricke von vornherein flechten!? –

ו א"ל רב נחמן בר יצחק לרבי חייא בר אבין מי איכא למאן דאמר מסרגין שתי בלא ערב והתנן רבי מאיר אומר המטה משיסרוג בה שלשה בתים

6 Ein Einwand. R. Naḥman b. Jiçḥaq sprach zu R. Ḥija b. Abin: Gibt es denn jemand, welcher sagt, ‘flechten’ heiße in der Länge und nicht in der Breite, wir haben ja gelernt: R. Meír sagt, das Bett [werde verunreinigungsfähig], sobald man drei Maschen flicht!? –

ז אלא כי אתא רבין אמר במסרגין כולי עלמא לא פליגי דשתי וערב אלא כי פליגי בממתחין מר סבר ממתחין שתי בלא ערב ומר סבר שאם היה רפוי ממתחו

7 Als Rabin kam, erklärte er vielmehr: Über ‘flechten’ streitet niemand, ob dies in der Länge und in der Breite heiße, sie streiten nur über ‘spannen’; einer sagt, ‘spannen’ heiße in der Länge und nicht in der Breite, und einer sagt, dies heiße [die Stricke] straff anziehen, wenn sie lose sind.

ח מיתיבי מסרגין את המטה ואין צריך לומר שממתחין דברי ר' מאיר ר' יוסי אומר ממתחין אבל לא מסרגין וי"א אין ממתחין כל עיקר

8 Man wandte ein: Man darf die Bett[gurte] flechten und um so mehr spannen – so R. Meír; R. Jose sagt, nur spannen und nicht flechten; andere sagen, man dürfe nicht einmal spannen.

ט בשלמא למאן דאמר ממתחין שתי בלא ערב היינו דאתו יש אומרים לאיפלוגי אלא למאן דאמר שאם היה רפוי ממתחו ליש אומרים ממתחו נמי לא

9 Einleuchtend ist es nun nach demjenigen, welcher sagt, ‘spannen’ heiße in der Länge und nicht in der Breite, daß die Anderen auch dagegen streiten, aber sollte denn nach demjenigen, welcher sagt, dies heiße [die Stricke] straff anziehen, wenn sie lose sind, nach den Anderen verboten sein, [die Stricke] straff anzuziehen!? –

י אין כיון דאפשר לממלייה במאני לא טרחינן:

10 Allerdings, da man [die Tiefung] mit Gewändern ausfüllen kann, so darf man sich nicht bemühen.

יא <big>מתני׳</big> מעמידין תנור וכירים וריחים במועד ר' יהודה אומר אין מכבשין את הריחים בתחילה:

11 MAN DARF AM HALBFESTE EINEN OFEN, EINEN HERD ODER EINE MÜHLE AUFSTELLEN; R. JEHUDA SAGT, MAN DÜRFE MÜHLSTEINE NICHT ERSTMALIG RASPELN.

יב <big>גמ׳</big> מאי מכבשין רב יהודה אמר מנקר ריחיא רב יחיאל אמר בת עינא

12 GEMARA. Was heißt ‘raspeln’? R. Jehuda erklärte: Rillen machen. R. Jeḥiel erklärte: Das Auge machen.

יג מיתיבי מעמידין תנור וכירים במועד ובלבד שלא יגמור מלאכתן דברי רבי אליעזר וחכמים אומרים אף יגמור רבי יהודה אומר משמו מעמידין את החדשה ומכבשין את הישנה ויש אומרים אין מכבשין כל עיקר

13 Man wandte ein: Man darf am Halbfeste einen Ofen oder eine Mühle aufstellen, nur darf man sie nicht ganz fertig machen – so R. Elea͑zar; die Weisen sagen, man dürfe sie auch ganz fertig machen. R. Jehuda sagte in seinem Namen, man dürfe eine neue aufstellen und eine alte raspeln. Andere sagen, man dürfe überhaupt nicht raspeln.

יד בשלמא למאן דאמר מכבשין מנקר ריחיא היינו דמשכחת לה בישנה אלא למאן דאמר בת עינא ישנה בת עינא למה לה כגון דקא בעי לארווחי טפי פורתא

14 Allerdings kann nach demjenigen, welcher sagt, ‘raspeln’ heiße Rillen machen, dies bei einem alten [Mühlstein] vorkommen, wozu aber braucht man nach demjenigen, welcher sagt, dies heiße, das Auge machen, bei einem alten das Auge zu machen!? – Wenn man es ein wenig vergrößern will.

טו רב הונא שמעיה לההוא גברא דקא מנקר ריחיא בחולא דמועדא אמר מאן האי איתחיל גופיה דקא מחיל חולא דמועדא סבר לה כיש אומרים

15 Einst hörte R. Hona von jemandem, daß er am Halbfeste Mühlsteine riffelte; da sprach er: Wer ist es? Möge sein Körper entweiht werden, wie er das Halbfest entweiht. Er ist der Ansicht der Anderen.

טז דרש רב חמא נוקרין ריחים במועד משום רבי מאיר אמר אפילו סוס שרוכב עליו וחמור שרוכב עליו (ומותר) ליטול צפרנים בחולו של מועד

16 R. Ḥama trug vor: Man darf am Halbfeste einen Mühlstein riffeln. Im Namen unseres Meisters sagten sie, man dürfe sogar einem Pferde oder einem Esel, auf dem man reitet, die Hufe beschneiden,

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel